בתנ"ך מוזכר השם קידר (בכתיב חסר) כאחד מבניו של ישמעאל, בן אברהם. אזכור נוסף של המילה קידר בתנ"ך היא בשיר השירים, בה מתייחס הכותב לאוהלי קידר. לפי הפרשנים מדובר בשבט נוודים מצאצאי ישמעאל שהיו ידועים באוצרות הרבים שהסתירו בתוך אוהליהם הפשוטים למראה. בהשאלה, קידר הוא אוצר יקר העטוף בצניעות.

השם מסמל כשרונות חבויים, עושר פנימי, ושאפתנות בצד צניעות וענווה.

"וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל בִּשְׁמֹתָם לְתוֹלְדֹתָם בְּכֹר יִשְׁמָעֵאל נְבָיֹת וְקֵדָר וְאַדְבְּאֵל וּמִבְשָׂם" (בראשית, כ"ה, י"ג).  "שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה, בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם; כְּאָהֳלֵי קֵדָר, כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה" (שיר השירים, א', ה').