דמותו של דוד המלך זוכה לעיסוק נרחב בתנ"ך בספרי שמואל, מלכים, תהילים ודברי הימים. הוא הדמות השנייה בתנ"ך אחרי משה, מבחינת היקף הכתוב עליו. בצעירותו, ניצח דוד בן ישי בקרב מול גוליית, והיה מקורב לשאול המלך וחבר נפש של בנו יהונתן. נכתב עליו שהיה "נעים זמירות ישראל" (שמואל ב', כ"ג, א'), והוא נחשב במסורת כמי שכתב את ספר תהילים והיה למלך אהוד בישראל.

דוד המלך מתואר כרב פעלים וכישורים. עסק במוזיקה, הנהיג את העם ונחשב מהמלכים הגדולים והחשובים בהיסטוריה של עם ישראל. דוד המלך מסמל את הקשר למסורת, לתרבות ולחברה שבה חי האדם. השם דוד מיוחס לתכונות של טוב לב, מנהיגות, גדלות נפש, שאפתנות, אומץ וגבורה.

"וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל-יִשַׁי, הֲתַמּוּ הַנְּעָרִים, וַיֹּאמֶר עוֹד שָׁאַר הַקָּטָן, וְהִנֵּה רֹעֶה בַּצֹּאן; וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל-יִשַׁי שִׁלְחָה וְקָחֶנּוּ, כִּי לֹא-נָסֹב עַד-בֹּאוֹ פֹה. וַיִּשְׁלַח וַיְבִיאֵהוּ וְהוּא אַדְמוֹנִי, עִם-יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי; וַיֹּאמֶר יְהוָה קוּם מְשָׁחֵהוּ, כִּי-זֶה הוּא. וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת-קֶרֶן הַשֶּׁמֶן, וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ בְּקֶרֶב אֶחָיו, וַתִּצְלַח רוּחַ-יְהוָה אֶל-דָּוִד, מֵהַיּוֹם הַהוּא וָמָעְלָה; וַיָּקָם שְׁמוּאֵל, וַיֵּלֶךְ הָרָמָתָה" (שמואל א', ט"ז, י"א-י"ג).