השם יובב מוזכר בתנ"ך כמה פעמים ומשוייך לשלוש דמויות שונות: 1. יובן בן יקטן – מצאצא נוח. 2. יובן בן זרח, מלך אדום. 3. יובב מלך מדון שלחם ביהושע בן נון.

השם מבטא חיבור עמוק לתורה ולמקורות ומסמל כושר מנהיגות וכריזמה.

"וְאֶת-אוֹפִר וְאֶת-חֲוִילָה, וְאֶת-יוֹבָב; כָּל-אֵלֶּה, בְּנֵי יָקְטָן" (בראשית, י', כ"ט). "וְאֵלֶּה, הַמְּלָכִים, אֲשֶׁר מָלְכוּ, בְּאֶרֶץ אֱדוֹם–לִפְנֵי מְלָךְ-מֶלֶךְ, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיִּמְלֹךְ בֶּאֱדוֹם, בֶּלַע בֶּן-בְּעוֹר; וְשֵׁם עִירוֹ, דִּנְהָבָה. וַיָּמָת, בָּלַע; וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו, יוֹבָב בֶּן-זֶרַח מִבָּצְרָה (בראשית, ל"ו, ל"א-ל"ג).  "וַיְהִי, כִּשְׁמֹעַ יָבִין מֶלֶךְ-חָצוֹר; וַיִּשְׁלַח, אֶל-יוֹבָב מֶלֶךְ מָדוֹן" (יהושוע, י"א, א').