צירוף המילים "עשה" ו"אל"
שם בלועזית:
Assael
מין:
בן
מקור השם: השפה העברית, התנ''ך
קטגוריות:
ישראלי, מהמקורות
משמעות השם עשהאל:
השם מורכב מצירוף המילים "עשה" ו"אל" כלומר מעשה האלוהים, יצירת האלוהים. בתנ''ך עשאל היה מבני צרויה ואחיינו של דוד המלך. היה ידוע ברגליו הקלות ובריצתו. אחיו, שר הצבא יואב בן צרויה, ביקש ממנו לשעשע את המבוגרים ולרדוף אחר אבנר. כאשר אבנר ביקש מעשאל שיחדל, סירב עשהאל ובתגובה הרג אותו אבנר. יואב לא יכול היה לשאת את רצח אחיו והרג כנקמה את אבנר.
השם מורכב מצירוף המילים "עשה" ו"אל" כלומר מעשה האלוהים, יצירת האלוהים. בתנ''ך עשאל היה מבני צרויה ואחיינו של דוד המלך. היה ידוע ברגליו הקלות ובריצתו. אחיו, שר הצבא יואב בן צרויה, ביקש ממנו לשעשע את המבוגרים ולרדוף אחר אבנר. כאשר אבנר ביקש מעשאל שיחדל, סירב עשהאל ובתגובה הרג אותו אבנר. יואב לא יכול היה לשאת את רצח אחיו והרג כנקמה את אבנר.
מפורסמים בעלי אותו שם:
עשהאל לובוצקי, עשהאל בן שבת
עשהאל לובוצקי, עשהאל בן שבת
פירוש השם עשהאל לפי הקבלה:
השם מבטא חיבור למקורות ואמונה באלוהים ומסמל מהירות, אתלטיות ואומץ.
השם מבטא חיבור למקורות ואמונה באלוהים ומסמל מהירות, אתלטיות ואומץ.
ציטוט מן המקורות:
"וַיִּהְיוּ-שָׁם, שְׁלֹשָׁה בְּנֵי צְרוּיָה--יוֹאָב וַאֲבִישַׁי, וַעֲשָׂהאֵל; וַעֲשָׂהאֵל קַל בְּרַגְלָיו, כְּאַחַד הַצְּבָיִם אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה. וַיִּרְדֹּף עֲשָׂהאֵל, אַחֲרֵי אַבְנֵר; וְלֹא-נָטָה לָלֶכֶת, עַל-הַיָּמִין וְעַל-הַשְּׂמֹאול, מֵאַחֲרֵי, אַבְנֵר. וַיִּפֶן אַבְנֵר, אַחֲרָיו, וַיֹּאמֶר, הַאַתָּה זֶה עֲשָׂהאֵל; וַיֹּאמֶר, אָנֹכִי. וַיֹּאמֶר לוֹ אַבְנֵר, נְטֵה לְךָ עַל-יְמִינְךָ אוֹ עַל-שְׂמֹאלֶךָ, וֶאֱחֹז לְךָ אֶחָד מֵהַנְּעָרִים, וְקַח-לְךָ אֶת-חֲלִצָתוֹ; וְלֹא-אָבָה עֲשָׂהאֵל, לָסוּר מֵאַחֲרָיו. וַיֹּסֶף עוֹד אַבְנֵר, לֵאמֹר אֶל-עֲשָׂהאֵל, סוּר לְךָ, מֵאַחֲרָי: לָמָּה אַכֶּכָּה, אַרְצָה, וְאֵיךְ אֶשָּׂא פָנַי, אֶל-יוֹאָב אָחִיךָ. וַיְמָאֵן לָסוּר, וַיַּכֵּהוּ אַבְנֵר בְּאַחֲרֵי הַחֲנִית אֶל-הַחֹמֶשׁ וַתֵּצֵא הַחֲנִית מֵאַחֲרָיו, וַיִּפָּל-שָׁם, וַיָּמָת תַּחְתָּו; וַיְהִי כָּל-הַבָּא אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-נָפַל שָׁם עֲשָׂהאֵל, וַיָּמֹת--וַיַּעֲמֹדוּ" (שמואל ב', ב', י''ח-כ''ג).
"וַיִּהְיוּ-שָׁם, שְׁלֹשָׁה בְּנֵי צְרוּיָה--יוֹאָב וַאֲבִישַׁי, וַעֲשָׂהאֵל; וַעֲשָׂהאֵל קַל בְּרַגְלָיו, כְּאַחַד הַצְּבָיִם אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה. וַיִּרְדֹּף עֲשָׂהאֵל, אַחֲרֵי אַבְנֵר; וְלֹא-נָטָה לָלֶכֶת, עַל-הַיָּמִין וְעַל-הַשְּׂמֹאול, מֵאַחֲרֵי, אַבְנֵר. וַיִּפֶן אַבְנֵר, אַחֲרָיו, וַיֹּאמֶר, הַאַתָּה זֶה עֲשָׂהאֵל; וַיֹּאמֶר, אָנֹכִי. וַיֹּאמֶר לוֹ אַבְנֵר, נְטֵה לְךָ עַל-יְמִינְךָ אוֹ עַל-שְׂמֹאלֶךָ, וֶאֱחֹז לְךָ אֶחָד מֵהַנְּעָרִים, וְקַח-לְךָ אֶת-חֲלִצָתוֹ; וְלֹא-אָבָה עֲשָׂהאֵל, לָסוּר מֵאַחֲרָיו. וַיֹּסֶף עוֹד אַבְנֵר, לֵאמֹר אֶל-עֲשָׂהאֵל, סוּר לְךָ, מֵאַחֲרָי: לָמָּה אַכֶּכָּה, אַרְצָה, וְאֵיךְ אֶשָּׂא פָנַי, אֶל-יוֹאָב אָחִיךָ. וַיְמָאֵן לָסוּר, וַיַּכֵּהוּ אַבְנֵר בְּאַחֲרֵי הַחֲנִית אֶל-הַחֹמֶשׁ וַתֵּצֵא הַחֲנִית מֵאַחֲרָיו, וַיִּפָּל-שָׁם, וַיָּמָת תַּחְתָּו; וַיְהִי כָּל-הַבָּא אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-נָפַל שָׁם עֲשָׂהאֵל, וַיָּמֹת--וַיַּעֲמֹדוּ" (שמואל ב', ב', י''ח-כ''ג).
