בחיים שלנו פעמים רבות השמחה והצער מעורבבים זה בזה. לידת תינוק חדש במשפחה מעניקה לנו תקווה גדולה ואושר בל יתואר. האם זה הזמן הנכון לכבד אנשים יקרים שנפטרו ולקרוא לילד על שמם או שמדובר במזל רע לילד? לפניכם כל התשובות.
מה משמעות קריאת התינוק על שם קרוב שנפטר?
המנהג לקרוא לתינוק על שם אדם שנפטר קיים מזה דורות רבים, אך בעידן המודרני רבים מעדיפים לוותר על כך ולתת לילד שם יותר אישי. שתי האפשרויות לגיטימיות באותה מידה, והחלטת ההורים תלויה במידה רבה בתפיסה תרבותית.
רבנים רבים ממליצים לקרוא לתינוק על שם קרוב משפחה מבוגר שנפטר כחלק ממצוות "כבד את אביך ואת אמך". עם זאת, עיון מהיר במקורות היהודיים מגלה כי מדובר במנהג שהחל בדורות מאוחרים יותר. בתנ"ך לא הוזכר מעולם אדם שנקרא על שם אביו, סבו או סבא-רבא. נראה כי המנהג לקרוא לילד על שם אחד מאבותיו צמח בגלות, ונוצר בין השאר כדי לשמור על החיבור בין הדורות ועל הייחוד הקהילתי והדתי של העם היהודי.
האם מותר להנציח בשם התינוק את שמו של אדם אהוב שנפטר צעיר?
מבין הרבנים, רבים מזהירים כי תינוק שמקבל את שמו של אדם שנפטר צעיר, עלול לקבל עליו גם מזל רע. עם זאת, יש מקרים שבהם ניתן להנציח את האדם היקר גם אם נפטר בגיל צעיר:
- אם מדובר באדם שנפטר ממגפה או במלחמה, כלומר במקרה שבו הוא אחד מנפטרים רבים.
- במידה ושם הנפטר היה על שם אדם צדיק או אישיות חיובית מהמקורות, ואז להתכוונן לצדיק בזמן קריאת שם התינוק.
- ניתן להוסיף את שם הנפטר כשם שני.
- ניתן להוסיף לשם הנפטר שם שני, עדיף שם "מחזק" כמו חיים או חי.
- ניתן לשנות מעט את שם הנפטר – להחליף את סדר האותיות, להוסיף אותיות או להפחית מאותיות שמו.
באילו מקרים עדיף לוותר על הנצחת השם?
כאמור, לא מומלץ לתת לתינוק שם של אדם שנפטר בנסיבות טרגיות בגיל צעיר, אבל ישנם מקרים נוספים בהם עדיף לוותר על המסורת:
- כאשר מדובר בשם מיושן מאוד או בשם בעל "ניחוח גלותי" או משמעות שעלולה לגרום למבוכה ואי נעימות לתינוק. במקרה כזה רצוי לחפש שם אחד ולמנוע מהתינוק צער כשיגדל.
- לצערנו, ישנם גם מקרים בהם קרובי המשפחה שלנו היו בעלי סיפור חיים שלילי או תכונות אופי שאינן חיוביות בעיני ההורים – גם במקרה זה אין צורך לחוש מחויבים להנציח את שמם.
- במידה ואחד מההורים רוצה לקרוא לתינוק על שם קרוב משפחה, אך ההורה השני מתנגד נחרצות – שלום הבית חשוב יותר מהנצחת השם, ולכן כדאי למצוא פתרון שיהיה מקובל על שני הצדדים או פשוט לוותר על השם מעורר המחלוקת.
האם מותר לקרוא לתינוק על שם אדם בעודו בחייו?
אין שום מניעה לקרוא לתינוק על שם סבא, סבתא או קרוב משפחה אחר בעודו חי. בעדות המזרח אף מדובר במנהג מאוד מקובל, ובמחווה מרגשת ומשמחת עבור האדם שעל שמו נקרא התינוק. ישנן משפחות מורחבות בהן בכל דור שני, השמות חוזרים על עצמם, ולעיתים בני דודים נקראים בדיוק באותו שם, על שמו של הסבא המשותף.
איך אפשר לתת משמעות "מודרנית" לשם מיושן?
אחד הקשיים בהחלטה להנציח קרוב משפחה מבוגר בשמו, היא שפעמים רבות מדובר בשם "זקן" שכבר אינו מקובל, בעיקר בקרב משפחות חילוניות. במקרים כאלה, הורים רבים בוחרים לשנות את השם כדי להפוך אותו לעדכני יותר, למשל יוסף יכול להפוך לאסף. לייב או אריה יכול להיות ארי, לביא או כפיר. מנדל יכול להיקרא שקד, וכך הלאה.
יש עוד דרכים להנציח אדם אהוב?
הורים שלא רוצים לקרוא לילד בשם מפורש של אדם אחר, אך כן רוצים להנציח אדם אהוב, יכולים לבחור שמות המרמזים על הקשר עם הנפטר:
- כאשר רוצים לקרוא לתינוק על שם האב של אחד ההורים שנפטר, ניתן לבחור שם הכולל את המילה "אבי" כמו אבישי, אביעד, אביחי, אביאל, אביה.
- כאשר מדובר באח שהלך לעולמו בטרם עת, מתאימים השמות שכוללים את המילה "אח" כמו אחיה או אחינועם.
- נינה הוא שם שיכול להנציח את הסבא-רבא או הסבתא-רבתא.
- החיבור לנפטר גם יכול לבוא לידי ביטוי רגשי עם שם כמו ליבי, יקיר, בן-אל, בתאל וכו'
- אפשרות נוספת יכולה להיות בחירה בשם הנובע מאסוציאציה פרטית שלכם, למשל שם של שיר ששניכם אהבתם, מקום שנהגתם לבלות בו או צמח שהנפטר אהב במיוחד.
בסופו של דבר, הכי חשוב לזכור כי תינוק חדש מהווה אחיזה חזקה בחיים והוא מהווה חולייה חדשה בשרשרת הדורות, כך שעצם קיומו היא ההנצחה היפה ביותר לדורות הקודמים.
