השם מורכב מצירוף המילים "עמי" ו"נדב", כלומר העם שלי נדיב. בתנ"ך, עמינדב היה נשיא שבט יהודה, חותנו של אהרון הכהן ואחד מאבותיו של דוד המלך
עמינדב פרי
השם מבטא חיבור עמוק לעם ישראל ולמקורות ומסמל רוחב לב, אכפתיות, מנהיגות וכריזמה.
"וַיִּקַּח אַהֲרֹן אֶת-אֱלִישֶׁבַע בַּת-עַמִּינָדָב, אֲחוֹת נַחְשׁוֹן–לוֹ לְאִשָּׁה; וַתֵּלֶד לוֹ, אֶת-נָדָב וְאֶת-אֲבִיהוּא, אֶת-אֶלְעָזָר, וְאֶת-אִיתָמָר" (שמות, ו', כ"ג). ""וְרָם, הוֹלִיד אֶת-עַמִּינָדָב; וְעַמִּינָדָב הוֹלִיד אֶת-נַחְשׁוֹן, נְשִׂיא בְּנֵי יְהוּדָה. וְנַחְשׁוֹן הוֹלִיד אֶת-שַׂלְמָא, וְשַׂלְמָא הוֹלִיד אֶת-בֹּעַז. ּבֹעַז הוֹלִיד אֶת-עוֹבֵד, וְעוֹבֵד הוֹלִיד אֶת-יִשָׁי. וְאִישַׁי הוֹלִיד אֶת-בְּכֹרוֹ, אֶת-אֱלִיאָב–וַאֲבִינָדָב, הַשֵּׁנִי, וְשִׁמְעָא, הַשְּׁלִשִׁי. נְתַנְאֵל, הָרְבִיעִי, רַדַּי, הַחֲמִישִׁי. אֹצֶם, הַשִּׁשִּׁי, דָּוִיד, הַשְּׁבִעִי. (דברי הימים א', ב', י'-י"ד)