השם מורכב מצירוף המילים "אמץ" ו"יה" ומשמעו, אומץ מאת אלוהים. בתנ"ך מוזכר אמציה בן יואש, ממלכי יהודה. אמציה עלה לשלטון לאחר שאביו המלך יואש נרצח. אמציה נחשב לשליט ישר וצדיק, ונזקפת לזכותו העובדה שאמנם הוציא להורג את רוצחי אביו, אך לא נקם בבני משפחתם. בנוסף, מתוארת במקורות מלחמהב בין יהודה בהנהגתו של אמציה בן יואב לבין ישראל בהנהגתו של יהואחז בן יהוא.

השם מבטא חיבור למקורות ומסמל אומץ לב, מנהיגות, חוכמה ויושר.

"בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם, לְיוֹאָשׁ בֶּן-יוֹאָחָז מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, מָלַךְ אֲמַצְיָהוּ בֶן-יוֹאָשׁ, מֶלֶךְ יְהוּדָה. בֶּן-עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה, הָיָה בְמָלְכוֹ, וְעֶשְׂרִים וָתֵשַׁע שָׁנָה, מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם; וְשֵׁם אִמּוֹ, יהועדין (יְהוֹעַדָּן) מִן-יְרוּשָׁלִָם. וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר, בְּעֵינֵי יְהוָה–רַק, לֹא כְּדָוִד אָבִיו:  כְּכֹל אֲשֶׁר-עָשָׂה יוֹאָשׁ אָבִיו, עָשָׂה. רַק הַבָּמוֹת, לֹא-סָרוּ:  עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים, בַּבָּמוֹת. וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר חָזְקָה הַמַּמְלָכָה בְּיָדוֹ; וַיַּךְ, אֶת-עֲבָדָיו, הַמַּכִּים, אֶת-הַמֶּלֶךְ אָבִיו. וְאֶת-בְּנֵי הַמַּכִּים, לֹא הֵמִית:  כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת-מֹשֶׁה אֲשֶׁר-צִוָּה יְהוָה לֵאמֹר, לֹא-יוּמְתוּ אָבוֹת עַל-בָּנִים וּבָנִים לֹא-יוּמְתוּ עַל-אָבוֹת–כִּי אִם-אִישׁ בְּחֶטְאוֹ, ימות (יוּמָת)" (מלכים א', ד', א'-ו').