בתנ"ך, שפחתה של לאה אמנו ואמם של גד ואשר, מבני יעקב. לאחר שרחל נתנה ליעקב את שפחתה בלהה שילדה לו את דן ונפתלי, לאה העניקה גם היא לבעלה את שפחתה זילפה שילדה את גד ואשר.

השם מבטא חיבור למקורות ומסמל פוריות ונאמנות.

"וַתֵּרֶא לֵאָה, כִּי עָמְדָה מִלֶּדֶת; וַתִּקַּח אֶת-זִלְפָּה שִׁפְחָתָהּ, וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְיַעֲקֹב לְאִשָּׁה. וַתֵּלֶד, זִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה לְיַעֲקֹב בֵּן. וַתֹּאמֶר לֵאָה, בגד (בָּא גָד); וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ, גָּד. וַתֵּלֶד, זִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה, בֵּן שֵׁנִי, לְיַעֲקֹב. וַתֹּאמֶר לֵאָה בְּאָשְׁרִי, כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת; וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ, אָשֵׁר" (בראשית ל' ט-י"ג).