רבי ינאי הכהן, היה מהדור הראשון של האמוראים בארץ ישראל, תלמידו של רבי יהודה הנשיא ומייסד בית המדרש בעכברה שבגליל העליון, שימש כדיין בבית הדין של ציפורי. אלכסנדר ינאי (יהונתן בשמו היהודי) מלך בתקופת החשמונאים. הוא עסק רבות במלחמות וכיבושים, ואף עורר את זעמו של העם שמרד נגדו.

השם ינאי מבטא חוש צדק מפותח, חוכמה, מנהיגות ואכפתיות.

"ועבר ר' ינאי לטעמיה דאמר לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה לומר שעושין לו נס שמא אין עושים לו נס ואם עושין לו נס מנכין לו מזכיותיו" (מסכת שבת ל"ב, א').