בתנ"ך, אחותו של דוד המלך ואמו של יואב, שר צבאו של דוד. באופן חריג בתנ"ך, בניה נקראו לפי שם האם – יואב בן צרויה – ולא בשם האב. הפרשנים מסבירים זאת בהיותה אישה חזקה ומשמעותית.

השם מבטא חיבור למקורות ומסמל עוצמה, חוכמה, אומץ לב ומנהיגות.

"וְאִישַׁי הוֹלִיד אֶת-בְּכֹרוֹ, אֶת-אֱלִיאָב–וַאֲבִינָדָב, הַשֵּׁנִי, וְשִׁמְעָא, הַשְּׁלִשִׁי.  נְתַנְאֵל, הָרְבִיעִי, רַדַּי, הַחֲמִישִׁי.  אֹצֶם, הַשִּׁשִּׁי, דָּוִיד, הַשְּׁבִעִי.   וְאַחְיֹתֵיהֶם, צְרוּיָה וַאֲבִיגָיִל; וּבְנֵי צְרוּיָה, אַבְשַׁי וְיוֹאָב וַעֲשָׂהאֵל–שְׁלֹשָׁה" (דברי הימים א', ב', י"ג-ט"ז).